#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מיילדין ומסעדין בהמה 1) ביו&quot;ט 2) בשבת?	"1) תנן בשבת (קכ&quot;ח ע&quot;ב) אין מיילדין את הבהמה ביו&quot;ט [משום טרחא יתירא (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], אבל מסעדין אותה [שאוחז הולד שלא יפול] 2) הרא&quot;ש מסתפק אם מסעדין בשבת, ופשוט להטור דמותר לסעדין בשבת, אבל תמה עליו הב&quot;י מנליה, ותי&#x27; הב&quot;ח דהטור דייק לשון המשנה דאי אמרת דאסור לסעד בשבת הול&quot;ל אבל מסעדין אותה ביו&quot;ט, ועוד תי&#x27; הב&quot;ח דראינו דמותר להטריח לבהמה משום צערא וא&quot;כ פשוט דמותר לסעדה, ועוד תי&#x27; הגהות מהרל&quot;ח (ס&quot;ק א&#x27;) דאי אמרת דדוקא ביו&quot;ט מותר לסעדה הו&quot;ל למתני הכי בביצה ולא בשבת [ודחה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דניתני בשבת לבאר ההפרש גדול בין אשה לבהמה], אמנם למעשה השו&quot;ע סותם אין מיילדין את הבהמה בשבת, ופי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דסתימת לשונו משמע דה&quot;ה דאסור לסעדה, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דאסור לסעדה בשבת, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) פי&#x27; דהשו&quot;ע היה מסתפק ואשתמט מזה לגמרי, ולפיכך פסק הערוה&quot;ש דהסומך על הטור לא הפסיד."	סימן שלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שעושין לצורך הולד [ביו&quot;ט]?	נותנין הדד בפיו, נותן מלא אגרוף מלח בתוך רחמה של בהמה טהורה שריחקה ולדה כדי שתקריבנה [אבל לא בטמאה דמאחר שריחקה תו לא תקריבנה], ומזלפין מי שליא על הולד (טור)	סימן שלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבכרת?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מסתפק אם מותר להוליד להם מפני שיש בו סכנה, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) ע&quot;י עכו&quot;ם בודאי יש להקל, והחזו&quot;א מקיל אפי&#x27; ע&quot;י ישראל במקום חשש סכנה וכבר נתעורר לצאת"	סימן שלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מפרכסין [מסירין] גלדי מכה או סכין אותה בשמן?	בתחילת מכה מותר משום רפואה אבל בגמר מכה אסור משום תענוג	סימן שלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אכלה כרשינין הרבה ומצטערת האם מותר להריצה בחצר כדי שתתרפא 1) אם הוא בצער בעלמא 2) אם יש בו חשש שימות?	"1) קיי&quot;ל כר&#x27; יאשיה (שבת נ&quot;ג ע&quot;ב) דמותר משום דלא גזרו רפואה על בהמה דאין אדם בהול כ&quot;כ שיבא לידי שחיקת סממנים (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) הא&quot;ר הביא תוספתא דמותר כדי שלא תמות, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דהיינו אפי&#x27; לרבנן דפליגי אר&#x27; יאשיה ואוסרים רפואה לבהמה היינו דוקא בצער בעלמא משא&quot;כ בדאיכא חשש מיתה מודו דמותר לרפאותה בשבת"	סימן שלב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להריצה במקום רבים?	"לא דהוי עובדא דחול (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן שלב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש חשש שמא ימות, האם מותר 1) לישראל 2) לגוי, לעשות מלאכה בשבילו?	"1) אסור לישראל לעשות שום מלאכה [בין דאורייתא בין דרבנן] בשביל בהמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [ועי&#x27; במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ה ס&quot;ק ע&quot;א) דיש צד דמותר לישראל לעשות המראה, וכן מבואר בשו&quot;ע (שם סעי&#x27; י&quot;ט) דמותר לבטל כלי מהיכנו משום צער בעלי חיים] 2) מותר לגוי לעשות מלאכה לצורך בהמה משום צער בעלי חיים (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן שלב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהמה שאחזו דם האם מותר להעמידה במים כדי שתצטנן?	"הגמ&#x27; (שבת נ&quot;ג ע&quot;ב) משמע דר&#x27; יאשיה דהתיר להריצה בחצר ה&quot;נ התיר להעמידה במים דס&quot;ל דאין אדם בהול כ&quot;כ ברפואת בהמתו, וכ&quot;כ הרי&quot;ף ורא&quot;ש ורמב&quot;ם, אכן הבעל התרומה וסמ&quot;ג וסמ&quot;ק סברו דדוקא בריצה מקילינן דאינו ניכר כ&quot;כ שהוא לרפואה משא&quot;כ להעמידה במים ניכר ואסור {וצ&quot;ל דס&quot;ל כרבא דאינו תולה מחלוקות אלו בהדדי}, ולמעשה השו&quot;ע פסק דמותר להמעידה במים"	סימן שלב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחזו דם ויש בו חשש מיתה האם מותר להקיזה?	"בודאי אסור להקיזה ע&quot;י ישראל דיש בו איסור דאורייתא, אבל ע&quot;י גוי המרדכי מקיל דאדם בהול על ממונו ושמא יבא לידי איסור דאורייתא וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; רס&quot;ו) במי שהחשיך בדרך דהתירו ליתן כיסו לגוי, וכן פסק השו&quot;ע, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) הביא דתוס&#x27; (ועוד ראשונים) חולקים על המרדכי והביאו ראיה מדליקה בשבת דאסור לומר לגוי לעשות לו מלאכה כשהוא בהול על ממונו דאדרבה אז חיישינן שמא יעבור על איסור דאורייתא, אמנם מצד שני ראינו בגמ&#x27; פסחים (י&quot;א) דקיי&quot;ל כרבנן דמותר להקיז בכור במקום שאינו עושה מום דאי לא שרית ליה חיישינן שמא יעבור במזיד, והביה&quot;ל מאריך לבאר שיטת המרדכי ושו&quot;ע דס&quot;ל דתלוי על המצב, דבכיס בשבת והקזת בכור לאחר שמתירין לו תו לא בהול כלל ולא יבא לעבור על איסור תורה משא&quot;כ בדליקה בשבת אם היינו מקילין לו לומר לגוי לכבותה עדיין צריך אנשים הרבה לכבות ויש לחוש שמא יעבור על איסור דאורייתא, ולפיכך ה&quot;נ כשאחזו דם והתירו לו להקיזה ע&quot;י גוי תו לא אתי לחלל שבת [וגם רצה לפרש דהרי&quot;ף ס&quot;ל כהמרדכי], ובסוף כתב דאפי&#x27; להראשונים שחולקים על המרדכי יודו כאן דמותר להקיזה ע&quot;י גוי משום צער בעלי חיים, וחותם דכל זה בא מכתב יד בנו מוהר&quot;ר אברהם זללה&quot;ה שנפטר בעו&quot;ה בן כ&quot;ג שנה כ&#x27; כסלו תרנ&quot;ב [וע&quot;ע בערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; של&quot;ד סעי&#x27; ט&quot;ו - ט&quot;ז) דכתב חילוק אחר דאין אנו יכולים לסגור לו דלת ההצלה לגמרי דאז חיישינן לבהלה ודוקא בדליקה מאחר שמתירין לו ג&#x27; סעודות תו לא בהול כ&quot;כ ועל כן אסור להציל יותר, ע&quot;ש]"	סימן שלב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להקיזה ע&quot;י גוי אם היא רק חולה בעלמא?	"החיי&quot;א מקיל משום צער בעלי חיים, אבל אסור להקיז סוס כדי שיאכל יותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) אינו מקיל אלא בחשש מיתה, ומסיים דמי שאינו בהול כ&quot;כ לחלל שבת נכון לימנע את עצמו מזה והקב&quot;ה ישלם לו שכרו"	סימן שלב סעיף ד		
